בס״ד,
ערב ראש השנה תשפ״א

מתפללים ומתפללות יקרים ואהובים,

האמת היא שקיווינו ״לשחר בהיר יותר״.  בקשנו להיות אנשי בשורה.  לא נכחד מכם שהנהלת בית הכנסת הגדול – בשיתופם של אחרים -  התחבטה במשך זמן ממושך כיצד לנהוג לקראת הימים הנוראים.

כמובן, שיקולים רבים קרצו לנו להטות את הכף, לטובת פתיחת ההיכל ועריכת התפילות במתכונת זו או אחרת. קל היה מאוד להטות אוזן לשיקולים אלה. על פניו, זה היה הדבר הנכון לעשות. לטובת קהל המתפללים, לטובת בית הכנסת,  לטובת כל המבקש לשפוך לבו לפני בורא עולם. על מנת שבית הכנסת יוכל למלא את תפקידו המרכזי – היכל תפילה של כל עמך ישראל,  לשמוע אל הרינה ואל התפילה הכל כך מיוחדת – נחלת בית הכנסת הגדול בירושלים.

ואולם, השיקול המכריע הינו ביטחונם האישי של כל אחד ואחד מכם.  מרכיב מכריע בשיקול זה הינו חוסר הידע, הבלבול, הוויכוח בין המומחים והשינויים בהנחיות. בית הכנסת הגדול אינו כבית תפילה אחר.  הוא רחב, הוא מחייב בדיקות בריאות בכניסה,  הוא מחייב לאסור כניסתם של מתפללים, אשר לא נרשמו מראש וכמובן, הוא מחייב מגבלה במספר המתפללים.  וגם אם באלה נעמוד, עדיין הסיכון קיים. אחד ששגה, אחד שנמצא חיובי ולא ידע,  אחד שיכול להדביק את האחר.  את הסיכון הזה מבקש בית הכנסת הגדול למנוע מכל אחד ואחת מכם.

כאמור, לאחר חשיבה ארוכה, החליטה הנהלת בית הנסת הגדול בצער, על מנת להבטיח שלומו ובריאותו של כל אחד ואחת מכם, שהשנה [לראשונה מאז החלו התפילות עוד ב״היכל שלמה״ בשנת 1958]   שערי ההיכל יישארו נעולים. כולנו נתפלל לשנה טובה יותר, ואם ירצה השם נתפלל בבית הכנסת הגדול במהרה ״ברוב עם הדרת מלך״, בריאים ושלמים.

הנהלת בית הכנסת הגדול מבקשת בהזדמנות זאת להתפלל לשלומם של הנפגעים, להכיר תודה לכל העושים במלאכת הקודש של המלחמה במגפה, ולברך אתכם,  אזרחי מדינת ישראל וכל עם ישראל באשר הוא בשנה טובה, כתיבה וחתימה טובה.

הנהלת בית הכנסת הגדול בירושלים